ישונסקי ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1. בפניי בקשה לפסילת מסמכים אשר צורפו לכתב התביעה ולבקשה למינוי מומחים.

רקע עובדתי

2. התובעת 1 הגישה תובענה, באמצעות התובע 2 ,שהינו יורשה היחיד על פי צו הירושה. התובענה הוגשה בגין נזקים, שנגרמו לתובעת 1 עקב תאונת דרכים. בעקבות התאונה אושפזה התובעת 1 בבית חולים איכילוב, עקב שבר בחוליה בעמוד השדרה המותני ושיתוק חלקי בגפיים התחתונות. התובעת נותחה והועברה לשיקום גריאטרי. לטענת בא כוחה, במהלך האשפוז שלאחר הניתוח החלה התובעת לסבול מירידה קוגניטיבית משמעותית עד שלא התמצאה עוד במקום ובזמן. לאחר האשפוזים נזקקה התובעת 1 לסיוע ועזרה עקב הנכות המוטורית והירידה הקוגניטיבית.

3.ביחד עם כתב התביעה הוגשה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה והגריאטריה. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים שונים. בין היתר צורף מסמך מיום 27.11.09 מאת הד"ר יוליה ליטויניוק, פסיכיאטרית, לגבי מצבה הנפשי של התובעת 1. במסמך נקבעה האבחנה והומלץ על טיפול תרופתי. נוסף לכך, צורף מסמך מיום 27.10.09 ,מטעם העובדת הסוציאלית בו נאמר כי "כעת לאחר התאונה גברת ישונסקי זקוקה לעזרה בתפקודי היום יום. כמו כן, ירידה מנטלית (בלבול, ירידה בזיכרון) מצב המצריך השגחה". בסיומו של אותו מסמך, המליצה העובדת הסוציאלית על מתן עזרה לתובעת 1, 24 שעות בביתה.

טענות הצדדים

4. ב"כ הנתבעות הגיש בקשה לפסילת המסמכים הנ"ל בטענה כי הם מהווים חוות דעת פסולות. לגבי המסמך מד"ר ליטויניוק, טען ב"כ הנתבעות כי הוא מכיל את כל מרכיבי חוות הדעת- אנמנזה, תלונות, אבחנה, דיון ומסקנות ונערך על ידי רופאה פרטית כנגד תשלום בפנייה חד פעמית. לגבי המסמך השני, שנערך על ידי העובדת הסוציאלית, טען ב"כ הנתבעות כי המסמך עולה כדי חוות דעת לעניין מצבה התפקודי של התובעת ועורכת המסמך אינה רופאה.

5.לטענת ב"כ התובעת מכתבה של ד"ש ליטויניוק אינו חוות דעת זהו מסמך שניתן למנוחה בחייה, לאחר התאונה מרופאה מקצועית הקובעת אלו תרופות עליה לנטול, בשל מצבה הפסיכיאטרי. לגבי המסמך השני טען ב"כ התובעת כי עובדת סוציאלית אינו רופא ואף לא מומחה. כך שלא ניתן לייחס לו עריכת חוות דעת.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ועל מנת לחסוך בדיונים ובהליכים מיותרים הצעתי לצדדים להסכים לדחיית הבקשה לפסילת המסמכים. זאת, בהתאם להלכה הפסוקה. לצערי, ב"כ הנתבעות דחה את הצעת בית המשפט.

דיון

7. על פי תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגע תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, נפגע הטוען בכתב תביעתו לעניין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב לחוק או לעניין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו, יצרף לכתב התביעה, בין היתר, העתק של סיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי שבו היה מאושפז. "לא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות או לעניין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו ושיש בו ראיה לעניין טענותיו".

8. הלכה פסוקה היא כי תכלית התקנות למינוי מומחים היא להגשים את תכלית חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: החוק) תכלית החוק היא לאפשר לנפגע להיות מפוצה על כל פגיעה נפשית או גופנית שנפגע בה בתאונת דרכים. הדרך לכך היא מינוי מומחים שיקבעו את מהות פגיעתו ומידתה, את השלכותיה ואת הדרכים והצרכים לריפוי ולשיקומו של הנפגע. לתכלית זו יש לאפשר לו להביא בפני בית המשפט כל מסמך שיש בו כדי להצביע על נכות, על קיום בעיה רפואית, על צורך בטיפול רפואי או על צורך בשיקום. אין להצר את צעדי הצדדים ואין להגביל את אופק בית המשפט בבואו לשקול אם ראוי למנות מומחה רפואי או שיקומי אם לאו ואם כן באיזה תחום. כל חסימה של הזרמת אינפורמציה לבית המשפט מקשה על הפעלת שיקול הדעת תוך ראיה מקפת (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 870 (1996)).

9.מחוקק המשנה בחר להשתמש בביטוי "מסמך" ולא "מסמך רפואי" ולא בכדי. ניתן לבקש מינוי מומחה על סמך מסמך שנערך שלא על ידי רופא. לנוסח הרחב טעם תכליתי ברור, ואין להצר אותו על ידי פרשנות מצמצמת העלולה לסכל את תכלית התקנות והחוק. נוסף לכך, נקבע בהלכה הפסוקה כי יש שמצבו של הנפגע מצדיק מינוי מומחה על סמך מסמך שנערך לצורך טיפול נפשי או לצורך שיקום וגם אלה יכללו בטיפול רפואי במשמעות הראויה של ביטוי זה, במסגרת הפרשנות התכליתית הבאה להגשים את תכליתו של החוק (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 871 (1996). העובדה שהמסמך הרפואי ניתן במסגרת טיפול "פרטי" אינה רלוונטית כלל. כל עוד אין המסמך נושא סממנים ברורים של חוות דעת, והוא ניתן במסגרת טיפול רפואי הוא יכול לבסס בקשה למינוי מומחה וגם להיות מוצג למומחה שימונה(ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (פיסקה 11 לפסק הדין, 30.5.12) ) .

10. ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (30.5.12) נקבע:-

"...אין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד."

ור' גם רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח, (16.7.12).

11. במקרה דנן, לא מצאתי במסמכים שפסילתם התבקשה את אותם סימנים מובהקים המאפיינים חוות דעת: הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד. לפיכך, אין עילה לפסילתם כחוות דעת. העובדה כי המסמך הראשון ניתן לכאורה על ידי רופאה פרטית(טענה שלא הוכחה) אינה רלוונטית, כאמור בהלכה הפסוקה. לכאורה, המדובר במסמך שניתן לתובעת 1 במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לה. העובדה כי המסמך השני נערך על ידי עובדת סוציאלית, שאינה רופאה, אינה פוסלת את הגשתו או את צירופו לבקשה למינוי מומחים רפואיים. לפיכך, הבקשה לפסילת המסמכים נדחית.

הוצאות

12. הנתבעות יישאו בהוצאות הדיון בבקשה וישלמו לתובעים סך של 3,000 ₪ כולל מע"מ כדין.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ג, 26 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: